האבסורד של המבנה האזורי
עונת הכדורגל בליגות האזוריות (Regionalliga) בגרמניה יצאה לדרך בסוף השבוע האחרון, ומי שציפה לשקט תעשייתי קיבל במקומו מטח של מחאות מהיציעים.
המציאות בליגה הרביעית היא פארסה מתמשכת: חמש ליגות אזוריות מתחרות על ארבעה כרטיסי עלייה בלבד. המצב הזה יוצר מצב בלתי ספורטיבי בעליל, שבו קבוצה יכולה לדרוס את הליגה שלה במשך 34 מחזורים, רק כדי למצוא את עצמה מחוץ לליגה המקצוענית בגלל שיטת רוטציה שרירותית או משחקי פלייאוף אכזריים.
עבור האוהדים בגרמניה, מדובר בקו אדום. מבחינתם, המקום הראשון חייב להוביל לעלייה, בלי כוכביות. התחושה ביציעי העמידה היא שה-DFB (התאחדות הכדורגל הגרמנית) מקריבה את היושרה הספורטיבית על מזבח הביורוקרטיה הנוחה של פקידי ההתאחדויות המחוזיות.
"Meister müssen aufsteigen"
המחזור הראשון של הריגיונליגה צפון-מזרח (Nordost) סיפק תפאורה מושלמת למחאה. במשחק בין כמניץ להאלה, וכן במפגש הטעון בין קארל צייס יינה ל-BFC דינמו, הבאנרים היו אחידים וחד משמעיים. הסיסמה המוכרת "Meister müssen aufsteigen" (אלופות חייבות לעלות) הופיעה שוב ושוב, מלווה בדרישה ברורה לבטל את ה-Relegation, אותם משחקי מבחן שנתפסים כהגרלת לוטו ולא כמבחן מקצועי הוגן.
המסר של האולטראס הוא פשוט: אין טעם בליגה שאין בה צדק חלוקתי. השנה תורן של אלופות הליגות במערב, בדרום-מערב ובצפון-מזרח לעלות ישירות, בזמן שאלופות הצפון ובוואריה ייאלצו להילחם ביניהן על הכרטיס האחרון. בשנה הבאה הגורל יתהפך, והחוסר בוודאות הזה חונק את המועדונים מבחינה כלכלית ומקצועית.
השיטה הזו פוגעת בעיקר במועדונים עתירי מסורת ואוהדים ממזרח גרמניה, מועדונים שצריכים את ההכנסות שיגיעו כתוצאה מעלייה לליגה השלישית באופן משמעותי אפילו יותר מהקולגות שלהם במערב.
לוקומוטיב לייפציג, לדוגמה, לקחה את אליפות הרגיונלליגה הצפון-מזרחית כבר שלוש פעמים, אך לא הצליחה לעלות ליגה באף אחת מהפעמים האלה בגלל הפסדים ב-Relegation.
החנק הכלכלי של הליגות הנמוכות
מעבר לעניין העקרוני, המאבק הזה עוסק בהישרדות. הפער בין הליגה השלישית (המקצוענית) לריגיונליגה הוא תהומי, במיוחד בכל הנוגע לזכויות שידור וספונסרים. מועדון שנתקע בליגה הרביעית בגלל הפסד מקרי בפלייאוף עלול למצוא את עצמו בקריסה כלכלית תוך עונה אחת, כמו גם אובדן הכנסות קריטי מזכויות שידור בטלוויזיה, קושי בהחתמת שחקנים איכותיים שדורשים אופק מקצועי בליגות הגבוהות. שחיקה של בסיס האוהדים שנאלץ לראות את הקבוצה שלו דורכת במקום למרות עונות בהן המועדונים שלהם היו הכי טובים בליגה.
הפתרון שהאוהדים מציעים – צמצום הליגות האזוריות לארבע או הרחבת הליגה השלישית – נתקל שוב ושוב בחומה של שתיקה מצד עסקני הכדורגל בפרנקפורט. מבחינתם, פתיחת המבנה הקיים תגרור מאבקי כוח פנימיים שהם לא מעוניינים לנהל.
סיכום: הלחץ רק יגבר
המחאה של סוף השבוע היא רק יריית הפתיחה לעונה שצפויה להיות רועשת במיוחד. הארגונים המובילים כבר הבהירו שהם לא יסתפקו בשלטים וכי המחאה תלך ותחריף ככל שהעונה תתקדם. פוסבאל ימשיך לעקוב אחרי המאבק של האוהדים נגד מנגנון עליית הליגה הנוכחי בליגה הרביעית בגרמניה.